כיצד להתקין מערכות חימום לחוץ בצורה נכונה (בלי לפגוע בגג)
אם אתם מתכוונים להתקין מחממים באינפרא-אדום בטרסה או במסעדה שלכם, כנראה שאתם חושבים על דבר אחד בלבד – לגרום לאורחים להרגיש נוח. אך יש כאן גם היבטים מדעיים. אתם רוצים שהאורחים ירגישו חום נעים סביב הכתפיים שלהם, ולא שהם ירגישו כאילו הם נמצאים בתנאי חום קיצוני, בעוד שהרגליים שלהם קרות.
יש להשאיר מרווח לתקרה
הבעיה עם מחממים אלו היא שהחום נע בקווים ישרים. אם תתקינו מחמם חזק מדי קרוב לתקרה או לסכך, תיווצר אזור של חום עודף. אתם תבזבזו חשמל, ובמקרים מסוימים אפילו תפגעו בגג שלכם. אני ממליץ להשאיר לפחות 2–3 רגליים של מרווח בין המחמם לתקרה. אך אל תתקינו את המחמם גם נמוך מדי. אם המחמם קרוב מדי לראש של האורחים, הם ירגישו אי-נוחות. כשהאורחים לא מרגישים נוח, הם עוזבים. אתם רוצים שהחום יתפשט ויכסה את כל השולחן.
אורחים חמים הולכים להוציא יותר כסף. זה ברור.
טרסות קרות פוגעות בהכנסות שלכם. כשאנשים רועדים מקור, הם לא נשארים. הם מזמינים משקה אחד, שומרים על המעילים שלהם, ועוזבים מיד שהחשבון מגיע לשולחן. הטריק הוא ליצור “אזור חם”. במקום לקנות מחמם אחד חזק מאוד, נסו להשתמש במספר מחממים בעלי עוצמה בינונית, שמותקנים במרווחים שווים. כך נמנעים אותם אזורים קרים בין השולחנות. כשהאוויר סביב השולחן נעים, בטמפרטורה של כ-20°C (68°F), האנשים נרגעים. הם מזמינים עוד בקבוק יין, ונשארים לארוחת הקינוח.
האיזון הנכון
תלוי במה שאתם בוחרים, תצטרכו לעשות כמה ויתורים. מחממים בגלים קצרים הם נהדרים, כי הם מחממים אתכם מיד – מושלם ללילות רוחניים, שבהם החום נעלם מהר. אך טווח החימום שלהם מוגבל. אם תתקינו אותם גבוה מדי כדי להגן על התקרה, החום עלול להיעלם לפני שהוא מגיע לאורחים. עליכם למצוא את האיזון הנכון בין עוצמת המחמם לגובה שבו הוא מותקן. המטרה היא שהחום יגיע אל האורחים באופן אפקטיבי.